רש"י על שמואל א ט׳:ה׳

« רש"י על שמואל א ח׳:י״ג רש"י על שמואל א ט׳:ו׳ »

5 איש כלבבו; שמואל פתח ↗

תהליך הקמת מלכות שעהדחקנו את הקץ בבקשתנו מלך טרם עת המלכות, והקב"ה עצמו טרח ביעילות ובסבלנות להכין את המלך למשימת חייו. הכשרתו של שאול לתפוס את כס "מלכות השעה" לווה ברצף מאורעות, שכל פרט בו יכול היה להיראות כחסר משמעות ומזדמן, אך צירופם יחד, וחדירה לעומק המשמעויות של כל אחד מהפרטים חושפים פסיפס עובדתי מכוון ועשיר בתכנים. "וַתֹּאבַדְנָה הָאֲתֹנוֹת, לְקִישׁ, אֲבִי שָׁאוּל" שמואל א ט, ג - "סיפר איך סבב בעל הסיבות שיגיע שאול אצל שמואל"19מלבי"ם שמואל א' ט ג.. האתונות בה' הידיעה, ואולי זהו ביטוי סמלי לבסיס החומרי שעליו ניתן לרכב, ולהתקדם מדרגתו של הדור הקודם שאבד, והגיעה השעה ליצירת מרכבה חדשה האתון חמור נקבה, המבטאת צד חומרי יותר מחמורו של משיח. המה באו בארץ צוף - מתרגם התרגום "בארעא דבה נביא", "צוף כמו צופה"20רש"י שמואל א' ט ה.. ודווקא שם החליט שאול לשוב לבית אביו. בתודעתם היתה הליכתם המשותפת של שאול והנער שווה, אך אנו יודעים שמעבר לתודעה מטרתם היתה שונה, וכל צעדיו של שאול הוליכוהו אל המלוכה. שהרי "ה' גָּלָה אֶת-אֹזֶן שְׁמוּאֵל, יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא-שָׁאוּל לֵאמֹר. כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן, וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל" ט, טו-טז. לכן הנער היה דבק במשימת החיפוש ואילו שאול איבד את העניין באתונות, הוא החל לחשוב על אביו. וכשהציע לו הנער לגשת אל שמואל לשמוע ממנו, דחה אותו בטענה שאין לו תשורה להביא לאיש האלקים. מה חשב שאול? האם לא יכול היה להבטיח לנביא שהוא ישלם לו על עצתו מאוחר יותר? ומהו פשר התשלום בעד העצה? יתכן שכדי למשוך אנשים לשמוע את דבריהם השתמשו נביאים בעת ההיא במתן עצות פרטיות, וכדי לשמור על מעמדם כאנשים שעצתם יקרה קיבלו עליה תשורה. אבל שמואל העיד על עצמו בפני כל ישראל: "וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם, מִנְּעֻרַי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, אֶת-שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת-מִי עָשַׁקְתִּי אֶת-מִי רַצּוֹתִי, וּמִיַּד-מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר, וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ; וְאָשִׁיב, לָכֶם. וַיֹּאמְרוּ, לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ; וְלֹא-לָקַחְתָּ מִיַּד-אִישׁ, מְאוּמָה" שמואל א יב, ב-ד, ופה למדנו ששמואל לא נהנה מאיש אפילו בנדודיו לשפוט את ישראל. האם שאול לא ידע על כך? הרי שמואל השתמש בשאול לעד על הדבר: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד ה' בָּכֶם, וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה--כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי, מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, עֵד" שמואל א יב, ה. עדותו של שאול בוודאי לא היתה רק על הזמן מרגע פגישתם עד קיום אותו מעמד. ובוודאי לא המחסור בפרוטה היה המחסום האמיתי שעמד לפני שאול מלגשת לרואה, כדי לברר על מקום האתונות.

5 בְּאֶרֶץ צוּף. ״בְּאַרְעָא דְּבָהּ נְבִיָא״:

6 צוּף. כְּמוֹ ׳צוֹפֶה׳:

7 פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתֹנוֹת. שֶׁתִּגְדַּל דְּאָגָה שֶׁלָּנוּ עָלָיו, עַד שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת הָאֲתוֹנוֹת:

8 וְדָאַג. איטוביטאר״ה בלע״ז:

« רש"י על שמואל א ח׳:י״ג רש"י על שמואל א ט׳:ו׳ »